מהו אשך טמיר?
אשך טמיר (באנגלית: Undescended Testicle או cryptorchidism) הוא מצב שבו אחד או שני האשכים של העובר אינם מצליחים להשלים את תהליך הנדידה ולהגיע לשק האשכים לפני הלידה, ברוב המקרים מדובר באשך אחד שלא ירד לשק האשכים.
מהו מסלול נדידת האשך של העובר במהלך ההריון?
במהלך ההיריון האשכים של העובר נוצרים ומתפתחים בחלל הבטן שלו, ובהמשך מבצעים תהליך נדידה עד הגעה לשק האשכים (באיור מטה).
מסלול הנדידה התקין כולל התקדמות האשך מחלל הבטן לתעלה המפשעתית, ולאחר סיום המעבר בתוכה יש המשך התקדמות עד הגעה לשק האשכים (סביב שבוע 30 להריון).
אם אחד או שני האשכים של העובר לא יורדים כפי שהם צריכים, הם נקראים “אשכים טמירים” (חלק ימני של האיור מטה).
מהי השכיחות של אשך טמיר?
אשך טמיר הוא אחד מהמומים הנפוצים ביותר באיברי המין הזכריים, המשפיע על כ-2-5% מהתינוקות הזכרים שנולדו במועד ועד 30% מאלו שנולדו כפגים.
הסיבה המדויקת אינה ידועה, אך מאמינים שהיא כרוכה בשילוב של גנטיקה, בריאות האם וגורמים סביבתיים.
איך מאבחנים אשך טמיר?
אשך טמיר מאובחן בדרך כלל במהלך בדיקה גופנית לאחר הלידה.
אם האשך לא ירד במהלך החודשים הראשונים לחיים מומלץ להפנות לאורולוג ילדים, המיומן יותר בבדיקת האשכים.
במקרים מועטים יעשה שימוש בסונר מפשעות.
איך מטפלים באשך טמיר?
אם האשך לא ירד במהלך החודשים הראשונים לחיים, מומלץ להפנות לאורולוג ילדים וייתכן שיהיה צורך בטיפול ניתוחי לצורך איתור האשך וקיבועו בשק האשכים.
האם מיקום האשך הטמיר משפיע על סוג הטיפול?
כן, מיקום האשך הטמיר יקבע את הגישה הניתוחית:
- כאשר האשך הטמיר נמצא (נמוש) בבדיקה גופנית או נצפה במפשעה בבדיקת סונר, יבוצע ניתוח לקיבועו בשק האשכים (אורכידופקסי).
זהו המצב ב-70% מהמקרים של אשך טמיר חד צדדי ו-30% מהמקרים של אשך טמיר דו-צדדי. - כאשר האשך לא נמוש בבדיקה גופנית ולא נצפה במפשעה בסונר, תבוצע תחילה סקירה של הבטן בגישה לפרוסקופית.
ברוב המקרים האשך ימצא וניתן יהיה להשלים את קיבועו לשק האשכים.
ומה לגבי שאר המקרים? במיעוט המקרים יתכן ו:- לא ימצא אשך
- ימצא אשך מנוון, לא פעיל
- ימצא אשך במיקום שלא ניתן לנייד באותה הפעולה, ותידרש סדרת פעולות.
מדוע צריך לטפל באשך טמיר ולבצע ניתוח לקיבועו בשק האשכים?
הקטנת סיכון לסרטן אשכים – שכיחות סרטן אשכים אצל אדם עם אשך טמיר גבוהה עד פי 7.5 משכיחות סרטן אשכים אצל אדם ללא אשכים טמירים (אשכים במיקום תקין בשק האשכים).
הגיל בו בוצע קיבוע האשך משפיע גם הוא על הסיכון לסרטן אשכים – במנותחים מעל גיל 13 נמצא סיכון של פי 5.4 לסרטן אשכים יחסית לאנשים ללא אשכים טמירים, סיכון זה ירד לפי 2.2 כאשר המנותחים היו מתחת לגיל 13.
הקטנת פגיעה אפשרית בפוריות עתידית – לגברים עם רקע של אשך טמיר יש במקרים רבים ספירת זרע נמוכה יותר, זרע באיכות ירודה יותר ושיעורי פוריות נמוכים יותר בהשוואה לגברים שהאשכים תמיד היו בשק האשכים. הסיכון לפגיעה בפוריות עולה כאשר מדובר באשך טמיר דו-צדדי ובניתוח מעל גיל שנתיים.
מתי מומלץ לבצע את הניתוח?
מומלץ בגיל 6 עד 18 חודשים, ולא יותר מגיל 24 חודשים.
בחודשים הראשונים לחיים תתכן ירידה ספונטנית של האשך ולכן ממתינים לגיל 6 חודשים, ולאחר שנתיים יש יותר סיכון לפגיעה בפוריות.
מהם סיכויי ההצלחה של הניתוח?
סיכוי ההצלחה של קיבוע אשך עומדים על למעלה מ-90% עבור כלל המקרים, ו-95% כאשר האשך הטמיר בתעלה המפשעתית.
לסיכום
בעוד שהאבחנה של אשך טמיר יכולה להיות מדאיגה, חשוב לזכור שזה מצב שכיח יחסית עם טיפולים יעילים זמינים.
פנייה לאורולוג ילדים תסייע בהבנת הממצאים ותכלול תוכנית טיפול מותאמת אישית.